נשיקה היא בדרך כלל רגע פרטי, אבל לפעמים היא הופכת לסיפור חדשותי בגלל המקום שבו התרחשה, משך הזמן שלה או הטכנולוגיה שמנסה לחקות אותה. מחאה על גילויי חיבה בסרי לנקה, צילום מפורסם ממהומות בקנדה ושלט בתחנת רכבת באנגליה ממחישים עד כמה אותה מחווה יכולה לקבל משמעות אחרת בכל הקשר.
בחמשת הסיפורים הבאים, דווקא הפרטים שמאחורי הכותרת מעניינים במיוחד. בחלקם הדיווח המקוצר יצר רושם מטעה; באחרים המציאות הייתה משונה מספיק גם בלי תוספות.
1. מאות זוגות עוכבו בסרי לנקה בגלל גילויי חיבה
לפי דיווחים שפורסמו בזמנו, המשטרה בסרי לנקה עיכבה כ־200 זוגות בעקבות גילויי חיבה במקומות ציבוריים. בדיווחים תוארו תלונות של תושבים על התנהגות הזוגות, וכן שחרור לאחר אזהרה ובחלק מהמקרים מעורבות של ההורים.
לא מדובר בתחרות נשיקות או באירוע מתוכנן, אלא במפגש בין התנהגות זוגית לבין נורמות מקומיות שמרניות. עם זאת, הכותרת על זוגות שנעצרו בגלל נשיקה אינה מספיקה כדי לקבוע שכל נשיקה בציבור אסורה במדינה, או שכל המקרים התרחשו באותן נסיבות.
למטיילים יש כאן תזכורת מעשית: מה שעובר כמעט בלי תשומת לב במקום אחד עלול לעורר התנגדות במקום אחר. לפני נסיעה כדאי לבדוק הנחיות עדכניות ולהכיר את כללי ההתנהגות המקומיים, בלי להסתמך רק על סיפור חדשותי ישן.
2. הנשיקה בוונקובר הייתה ניסיון להרגיע בתוך מהומה
ב־15 ביוני 2011 פרצו בוונקובר מהומות לאחר הפסדה של קבוצת ההוקי המקומית בגמר גביע סטנלי. הצלם ריץ’ לאם תיעד זוג שרוע על הכביש ומתנשק, כששוטרים ואי־סדר נראים סביבם. הניגוד בין המחווה האינטימית לבין המתרחש ברחוב הפך את התצלום למפורסם.
בתמונה נראו סקוט ג’ונס ובת זוגו אלכס תומאס. לפי ההסברים שנמסרו לאחר פרסומה, תומאס נפלה במהלך האירועים והייתה נסערת, וג’ונס ניסה להרגיע אותה. זו לא הייתה מחווה מתוכננת מול המצלמות, וגם לא זוג שהחליט להשתרע באמצע מהומה כדי להתנשק.
הצילום נראה כמו הצהרה רומנטית, אבל הסיפור שמאחוריו היה בעיקר רגע של דאגה. הוא גם מדגים כמה קשה להבין מתצלום בודד מה קרה שניות לפניו ומה הרגישו האנשים שבתוכו.
3. השלט שביקש לקצר את הפרידה בתחנת הרכבת
בשנת 2009 עוררו שלטי איסור נשיקות בתחנת וורינגטון בנק קי שבאנגליה כותרות משועשעות. לכאורה, הנהלת התחנה הכריזה מלחמה ברומנטיקה. בפועל, הסיפור עסק בהסדרת התנועה באזור ההורדה והאיסוף.
פרידות ממושכות ליד כלי הרכב עלולות לעכב נהגים אחרים ולחסום מקום. השלט נועד לעודד את הנוסעים והמלווים לפנות את האזור במהירות, ולא לאסור על נשיקות בכל שטח התחנה. למי שרצה להיפרד בנחת הוצע להשתמש באזור החניה המתאים.
הפער בין הכותרת לבין המטרה המעשית הוא לב הסיפור: פחות פיקוח על חיי האהבה של הנוסעים, יותר ניסיון למנוע פקק ליד הכניסה.
4. נשיקה שנמשכה יותר מ־46 שעות
בתחרות שנערכה בתאילנד בפברואר 2011 קבעו אקצ’אי ולקסנה טירנרט שיא נשיקה של 46 שעות, 24 דקות ו־9 שניות. זה היה שיא באותה תקופה, ולא נתון שיש להציג כשיא העולמי הנוכחי.
מאחורי המספר החריג עמדו כללים קשוחים: השפתיים היו צריכות להישאר במגע, ואסור היה לשבת או לישון. המשתתפים יכלו לשתות באמצעות קש, וגם יציאה לשירותים הייתה כפופה לפיקוח ולהמשך המגע. במילים אחרות, זו הייתה תחרות סיבולת לא פחות משהייתה תחרות נשיקות.
קל לקרוא את הסיפור כבדיחה על זוג שלא רצה להיפרד, אבל אין סיבה לראות בו יעד זוגי. עמידה ממושכת ומניעת שינה כרוכות בסיכון, ומשך הנשיקה אינו מדד לאיכות הקשר.
5. אבטיפוס יפני שניסה להעביר נשיקה מרחוק
בשנת 2011 הציג צוות מחקר באוניברסיטה לתקשורת אלקטרונית ביפן אבטיפוס שנועד להעביר תנועות פה בין שני משתמשים. כל משתמש הניע בלשונו רכיב קטן, והתנועה הועברה לרכיב במכשיר השני.
ההדגמה זכתה לכינוי מסקרן של מכשיר להעברת נשיקות, אך התיאור הזה היה רחב בהרבה ממה שהמערכת הציגה. העברת תנועה מכנית אינה שחזור מלא של נשיקה: היא אינה מעבירה מעצמה חום, ריח, מגע של שפתיים או את התגובה הטבעית של האדם שמנגד.
העניין באבטיפוס היה בניסיון לחקור תקשורת באמצעות מגע, מעבר לקול ולתמונה. הוא לא הוכיח שאפשר לשלוח נשיקה אמיתית דרך חיבור מחשב, אבל בהחלט הספיק כדי לעורר סקרנות — וגם כמה שאלות על הפער בין קרבה טכנולוגית לקרבה אנושית.
