חמש התנהגויות שעלולות להרחיק גברים בקשר

אישה וגבר מבוגרים הולכים בשביל לצד הים ומשוחחים, כשהאישה מדברת והגבר מקשיב

אפשר לצאת מדייט עם תחושה שהיה חיבור, ואז לגלות שהצד השני מתרחק. לפעמים זו פשוט אי־התאמה, ולא סימן שעשית משהו לא נכון. ובכל זאת, יש דפוסי התנהגות שמקשים על קרבה: זלזול, שליטה, חוסר כנות, קשר חד־צדדי ומשחקים רגשיים. הם עלולים לכבות משיכה גם כשההיכרות התחילה בהתלהבות.

למרות הכותרת המוכרת על תכונות שמכבות גברים, אין רשימה שמייצגת את כל הגברים. גם לא מדובר בפגמים נשיים: ההתנהגויות האלה יכולות להופיע אצל כל אדם ולהפריע לבני ובנות זוג. ההבחנה החשובה היא בין האישיות שלך, שאין צורך למחוק כדי למצוא חן, לבין הרגלים שאפשר לזהות ולשנות בלי לוותר על עצמך.

1. ביקורת שהופכת לזלזול

מותר לא לאהוב משהו שבן הזוג עשה. מותר לומר שנפגעת, לבקש שינוי ואפילו לכעוס. הקושי מתחיל כשהשיחה מפסיקה לעסוק בהתנהגות והופכת לפסק דין על האדם: במקום לומר שהאיחור הפריע לך, את אומרת שאי אפשר לסמוך עליו בשום דבר. במקום להסביר שבדיחה פגעה בך, את לועגת לו מול חברים.

עקיצות קבועות, גלגולי עיניים והשוואות משפילות לאקס או לבני זוג של חברות עלולים להפוך מפגש זוגי למקום שצריך להתגונן בו. גם כשיש טענה מוצדקת מאחורי הדברים, קשה להקשיב לה כשהיא עטופה בבוז. הומור משותף הוא דבר אחד; בדיחה שרק צד אחד נהנה ממנה היא משהו אחר.

נסי לתאר מה קרה, איך זה השפיע עלייך ומה את מבקשת להבא. למשל: ״כשאיחרת ולא עדכנת, חיכיתי בלי לדעת מה קורה. בפעם הבאה תוכל לשלוח הודעה?״ זו בקשה ברורה, לא ויתור על הצורך שלך. ואם מדובר בהתנהגות שחוזרת למרות שיחות, השאלה כבר אינה רק איך לנסח אותה, אלא אם הקשר מתאים לך.

2. צורך לשלוט במקום לבנות אמון

רצון לדעת איפה עומדים בקשר הוא לגיטימי. דרישה לדיווח רצוף, בדיקת טלפון או כעס על כל מפגש עם חברים הם עניין אחר. כשכל זמן פנוי הופך למבחן נאמנות, הקרבה עלולה להרגיש כמו פיקוח. גם בתוך זוגיות מותר לשמור על חברויות, תחביבים וזמן לבד.

לפעמים מאחורי השליטה יש פחד אמיתי: ניסיון קודם של בגידה, חוסר ודאות לגבי המחויבות או פער בציפיות לתקשורת. אפשר לדבר על הפחד הזה בלי להפוך אותו לחובה של הצד השני להוכיח חפות בכל ערב. משפט כמו ״כשאנחנו לא מדברים כמה ימים אני לא מבינה איפה אנחנו עומדים״ פותח שיחה אחרת לגמרי מחקירה על כל שעה.

גבול אישי אינו הוראה לנהל אדם אחר. את יכולה להחליט שלא מתאים לך קשר בלי מחויבות או תקשורת סדירה. הוא יכול להסכים, להציע משהו אחר או לומר שזה לא מתאים לו. מכאן אפשר לקבל החלטה, במקום לנסות לכפות התאמה.

3. חוסר כנות בנושאים שמשפיעים על הקשר

לא צריך לספר הכול בדייט הראשון. פרטיות וקצב אישי אינם שקר. אבל כשאומרים שרוצים קשר רציני רק כדי להשאיר מישהו בתמונה, מסתירים קשר מקביל בניגוד להסכמות או משנים שוב ושוב גרסאות על דברים משמעותיים, קשה לדעת על מה אפשר להישען.

גם הסכמה אוטומטית עלולה ליצור רושם מטעה. אם את מעמידה פנים שאת אוהבת את אותם בילויים, רוצה את אותו עתיד וזמינה תמיד, ההיכרות נשענת על דמות שקשה להמשיך לגלם. אי־הסכמה קטנה בתחילת הדרך יכולה להיות נעימה פחות באותו רגע, אבל היא מאפשרת לבדוק התאמה אמיתית.

אפשר לומר: ״אני עדיין לא יודעת מה אני מחפשת״, ״אני מעדיפה לא לדבר על זה כרגע״ או ״חשבתי שאני רוצה את זה, והבנתי שלא״. כנות אינה מחייבת חשיפה מלאה; היא כן מחייבת לא להציג מצג שווא בנושאים שעל בסיסם הצד השני בוחר אם להישאר בקשר.

4. קשר שבו רק צד אחד מתעניין ומשקיע

בדייט ראשון טבעי לדבר יותר מדי מתוך התרגשות. הבעיה אינה ערב אחד לא מאוזן, אלא דפוס שבו אדם אחד מספר, מבקש ומקבל, בעוד האחר בעיקר מקשיב ומארגן. כשאין שאלות בחזרה, כששוכחים דברים משמעותיים שנאמרו או כשכל תוכנית חייבת להתאים רק להעדפות של צד אחד, ההיכרות עלולה להישאר חד־צדדית.

הדדיות אינה הנהלת חשבונות. לא צריך לספור הודעות או לחלק כל מחווה בדיוק לחצי. היא כן ניכרת בנכונות ליזום לפעמים, לזכור משהו שסופר ולפנות מקום גם לרצונות שאינם שלך. אפשר להתעניין בתחביב שלו בלי לאמץ אותו, ולהקשיב ליום קשה בלי להיות אחראית לפתור אותו.

כדאי לבדוק גם את הכיוון ההפוך: האם יש מקום לסיפור שלך? האם הוא יוזם ומקשיב? תיקון של קשר חד־צדדי לא אמור להפוך אותך למי שמשקיעה עוד יותר כדי לקבל יחס בסיסי. הדדיות נבנית בשניים.

5. משחקים רגשיים במקום לומר מה רוצים

להתעכב במענה כי את עסוקה זה רגיל. להיעלם בכוונה כדי לעורר חרדה, להזכיר מחזרים כדי לייצר קנאה או לאיים בפרידה כדי לקבל הוכחת אהבה — אלה כבר ניסיונות להשיג תגובה דרך לחץ. אולי מתקבלת תשומת לב לרגע, אבל קשה להבין אם היא נובעת מרצון להתקרב או מפחד לאבד.

לא כל התרחקות היא משחק. אחרי ריב אפשר להזדקק להפסקה, ואפשר גם לבקש אותה במפורש: ״אני מוצפת עכשיו. בוא נדבר בערב״. ההבדל הוא בין זמן שנועד להירגע לבין שתיקה שנועדה להעניש. בדומה לכך, אין חובה לענות מיד לכל הודעה, אבל אין צורך להפוך את קצב המענה לשיטת חיזור מחושבת.

אם את רוצה יותר יוזמה, חיבה או בהירות, נסי לבקש את הדבר עצמו. התשובה אולי לא תהיה זו שקיווית לה, אבל היא תיתן מידע שימושי יותר ממבחן סמוי שהצד השני כלל לא יודע שהוא נבחן בו.

לפני שמנסים להשתנות כדי למצוא חן

יש הבדל בין התנהגות שפוגעת בקשר לבין תכונה שמישהו פשוט לא אוהב. עצמאות, שאפתנות, דעה ברורה, לבוש מסוים או רצון להתקדם לאט אינם תקלה שצריך לתקן. גם סירוב למגע או למין אינו משחק ואינו דורש הצדקה. אם מישהו מזלזל בגבולות שלך, הפתרון אינו להיות נעימה יותר.

כשאת מזהה אצלך דפוס בעייתי, התחילי ממצב אחד שחוזר על עצמו ומתגובה אחת שתרצי לשנות. התנצלות מדויקת ובקשה ישירה מועילות יותר מהבטחה להפוך לאדם אחר. המטרה אינה למצוא חן בעיני כל גבר, אלא ליצור קשר שבו אפשר לדבר בכנות, להתווכח בלי להשפיל ולהרגיש שרואים את שני הצדדים.